בבית בלי דלתות, אין מגבלה למי שגר בפנים. יכול לצאת מתי שרוצה ולחזור מתי שרוצה. רק שבאותה מידה אין מגבלה למי שבחוץ להיכנס מתי שירצה ולעשות מה שיחפוץ. על פניו, גן עדן חברותי ושיתופי. מעשית, זה יותר מורכב מזה. כי לא כל אדם יפרש דלת פתוחה כהזמנה חברית.
לכל אדם יש את הערכים והאופי שלו. והדלת הפתוחה שמזמינה אורחים מעניינים, מזמינה גם אחרים. כאלה שירצו להיכנס ולא ללכת. ומכיוון שהדלת תמיד פתוחה, מה ששלנו שלהם. גם אם ירצו לקחת ולא להשיב. והם, לא חייבים להקשיב לבקשה שלנו שלא ייקחו.
גדר טובה יוצרת שכנים טובים, אומר משפט אמריקאי מפורסם. היא גם עוזרת לנו להגדיר מי אנחנו ומה אנחנו. מה אנחנו מוכנים שיעשו לנו ומה לא. והסדר הזה נדרש. כי כשכל אחד עושה מה שבראש שלו, החזקים והבריונים ישלטו. כי להם דווקא יש גבול. יעשו לאחרים ואחרים לא יעשו להם.
זה בדיוק היתרון של דלתות בבית. להחליט מתי לבד ומתי ביחד. מה שלי ומה של כולם. והסדר שנוצר, מאפשר לכולם לדעת טוב יותר מה מותר ומה אסור כדי שכולם יחיו בהרמוניה. וזה כל ההבדל בין אנרכיה לבין גן עדן. דלתות.
2 Responses
מאד נכון.
צריך לחנך מגיל צעיר את נושא הגבולות.
חשוב לעתיד.
תודה 🙂