לא עניים. ובטח שלא עשירים. נמצאים בכל מקום. מחייכים. מנומסים. עושים את מה שצריך ובזמן. משלמים מיסים. נוהגים כמו שצריך. מפנים מקום לאדם מבוגר ברכבת. אלה הדברים שהחברה מצפה שנעשה. אלה הדברים שאנחנו עושים. ואלה בדיוק הדברים שהופכים אותנו לשקופים.
זה לא שלא רואים אותנו. זה לא שלא שומעים אותנו. או שלא מרגישים אותנו. יש לנו חברים. יש לנו עבודה. יש לנו זוגיות. רק שבמקום הזה, שבו אנחנו מתנהגים בדיוק כמו שאנחנו אמורים, אנחנו לא מסוגלים לבלוט. כי כל עוד אנחנו מתנהגים בצורה הרצויה, אנחנו חלק מהאוטומט.
המכונה האוטומטית עובדת כל הזמן. מורכבת מהמון זוגות עיניים וידיים. וכל עוד הכל עובד כמו שצריך, אף אחד לא שם לב אלינו. בדיוק כמו הזרת של כף הרגל השמאלית. לא קיימת עד שלא נתקעת ברהיט. ובגלל זה, אנחנו משתדלים שלא להיתקע ברהיטים. כדי שהכל יתנהל כרגיל.
עבור החברה שסביבנו זה מעולה שאנחנו קיימים. אנחנו המנוע. מקומות עבודה קיימים כי אנחנו מתנהגים בצורה מקצועית. חברויות מתקיימות כי אנחנו מתנהגים בצורה חברית. מדינות דמוקרטיות מתקיימות כי אנחנו שומרים על החוק. ושם בדיוק הבעיה שלנו.
מתוקף היותנו כאלה שמשחקים על פי החוקים, אנחנו השקופים האמתיים. אלה שרואים אחרים מתקדמים בעבודה למרות שאנחנו נותנים מעצמנו 200%. אלה שרואים אחרים משיגים את מה שהם רוצים, למרות שאנחנו אלה שמקפידים לשחק על פי החוקים. הם הבולטים. ואנחנו השקופים.
זו הסיבה האמתית שחשוב לנו ללמוד לקרוא שפת גוף. כי אנחנו מרגישים שפספסנו משהו. ורוצים להיות בטוחים שאנחנו מתנהגים נכון. מבינים נכון את הכוונות של האנשים שמולנו. זו גם הסיבה שבגללה חשוב לנו להשתפר. כי אנחנו בטוחים שאם נשתפר רק עוד טיפה, המצב ישתפר.
רק שהוא לא. כל עוד נמשיך לשחק לפי חוקי המשחק, התוצאות לא ישתנו. כי חוקי המשחק שאנחנו משחקים לפיו הם לא החוקים האמתיים. אלה שבאמת מניעים את העולם. אלה שבאמת גורמים לאחרים להתקדם, בעוד שאנחנו נשארים במקום. מצטיינים ללא מגמת עליה.
כל כלי ההצלחה וצורות החשיבה היעילות והחיוביות לא יועילו. אלא אם נטרח לפקוח את העיניים בצורה לא שיפוטית. בצורה שבוחנת מה באמת עובד. ולאמץ את העקרונות. להזיז את גלגלי הצדק. ולהשיג את שלנו. כי הליכה בדרכי החברה המסורתיות מעולם לא הביאה אדם להתבלט ולהצליח.