עמוק בתוך מכבסת מילים, מסתובבת לה אמת. אמת פשוטה. לא מהודרת. לא נוצצת או זוהרת. לא צבעונית בצורה יוצאת דופן. לא בולטת בשום צורה ואופן. פשוט אמת. מסתובבת. עמוק בתוך המכונה. איפה שהוא. בבית כל שהוא. אולי אפילו של השכנה.
המכונה, לא מפסיקה להסתובב. מאיצה. מאיטה. אחרי הכל, עובדת לפי תוכנית. עם מים חמים וקצת אבקה. מסתובבת שוב ושוב. שוטפת, רוחצת, סוחטת. וכשהאמת תצוף, זה רק זמני. כי תיכף היא חוזרת. מדי פעם, ישנה תחושה. כאילו שהמכונה מיצתה. ואז היא מצפצפת.
מוציאים מתוכה אמת רטובה. מריחים אותה. נהנים מהניחוח. רק ששוכחים כל פעם, שאת הריח, אנחנו הוספנו בכוח. נותנים לה להתייבש. שתרגיש בנוח על הגוף. ובפעם הבאה שנרצה להתהדר, נלבש אותה שוב.
עמוק בתוך מכבסת מילים, מסתובבת לה אמת. אמת פשוטה. לא מהודרת. לא נוצצת או זוהרת. לא צבעונית בצורה יוצאת דופן. לא בולטת בשום צורה ואופן. פשוט אמת. האמת שלנו. לא טובה יותר או פחות מהאחרות. אולי מריחה טוב יותר. אחרי שיצאה מהמכונה. למשך מספר דקות.