הרבה יותר קל לבקש אחריות. כי כשאנחנו המשלמים, אנחנו מרגישים שמגיע לנו. מפחדים מה יקרה אם משהו ישתבש. רוצים לדעת שאם יקרה משהו, יהיה מי שיתקן. שיעמוד מאחורי האמירה שלו. מאחורי הביטחון שהיה לו כשהציע לנו ושכנע אותנו.
יותר קשה מזה, זה להציע אחריות. כי זה אומר גם להיות בטוחים שההבטחה שלנו תתקיים. ולקחת אחריות כשמשהו משתבש. לפעמים לא בגללנו. ועדיין, להיות מסוגלים להגיד – זה מגיע מהצד שלי ולכן אני דואג לצד שלי. הרי השקעתם פה. ואני, מעריך אתכם על כך.
הכי קשה זה לקחת אחריות. לפעול. לומר "טעיתי". לא בניסוחים שיוצאים ידי חובה. ויותר מכך, לעשות משהו בקשר לזה. לעמוד בהבטחה. ובדיוק כמו שאפשר להרוויח מהחלטה נכונה, גם להפסיד מהחלטה שגויה. כי ככה זה בעשייה. יש החלטות שמשלמות לנו וכאלה שמשלמים עליהן.
הכי קל זה לשבת ביציע. להציע עצות למי שעושה. לדרוש ממנו דרישות. ואם משהו ישתבש כתוצאה מיישום הצעקה שלנו… טוב נו, נמצא משהו להגיד גם על זה. כי ככה זה עם הצועקים. דורשים מאחרים ולא מוכנים לשים את עצמם בשורה הראשונה. ביחד עם אלה שיאלצו לקחת אחריות.