וזה מזכיר לי…

כאשר אנחנו נתקלים בבעיה, אנחנו מתקשים למצוא לה פיתרון. באותו הרגע, צורת החשיבה שלנו היא אותה אחת שיצרה את הבעיה. לכן, אין שום סיבה לצפות שהיא גם תוציא אותנו ממנה. כדי למצוא את הפיתרון, אנחנו חייבים להתנתק מצורת החשיבה הנוכחית שלנו.

בצורה טבעית, מתוך התסכול הזה אנחנו עשויים למצוא פיתרון בצורה פתאומית. הוא מגיע אחרי שהפסקנו לחשוב על הבעיה. לפעמים ימים אחרי. אם כן, אנחנו חייבים למצוא דרך מהירה יותר להגיע לפיתרון.

לפעמים כשאין לנו דרך טובה לתאר משהו, אנחנו משווים. לא בינינו לבין אדם אחר, אלא למשהו מעולם תוכן אחר. הוא זריז כמו שועל, הנושא ברור כשמש ואמו של בעלה היא מפלצת. במקום להשתמש בהמון מילים כדי לתאר תחושה או תמונה, אנחנו פשוט עושים השוואה (אנלוגיה).

הרעיון של השוואה הוא מאוד פשוט. אנחנו מחפשים משהו שמתנהג או שיש לו את אותן תכונות כמו הדבר המקורי. כאשר יש לנו בעיה, אנחנו יכולים לעשות את אותו הדבר. אם נקח את כל הסיטואציה ונחשוב "כמו מה זה" בתחום אחר, נגלה אנלוגיה שתתן לנו תובנות מתוך ההקבלה.

לדוגמא, אם הייתי רוצה להבין איך לשכנע בני אדם אני אישית הייתי משווה אותם למים. בני אדם הם כמו מים, ככל שנפעיל עליהם יותר כוח כך הם יתנגדו יותר. כדי לעבור בקלות דרך מים, עלינו לעשות זאת ברכות ככל האפשר. אם נרצה להטות מים, נצטרך למצוא את מקור המים וליצור שבילים לאורכו עד לשדה המתאים, כדי להשקות אותו.

אתגר לקוראים הנבונים בלבד:

אחרי שהבנו את נושא האנלוגיות, אני רוצה להציע לך אתגר. אם יש לך בעיה שמציקה לך אני רוצה שנלמד ביחד להגדיר אותה ולמצוא לה פיתרון דרך אנלוגיה. כדי לעשות זאת, יש לבצע את ההוראות הבאות:

1. להגדיר את הבעיה בצורה הכי ספציפית שאפשר

2. להגיד מיד לאחר מכן "וזה מזכיר לי…"

3. מיד לאחר מכן, לזרוק את האסוציאציה הראשונה שקופצת לך לראש

4. להמשיך את הסיפור ולבחון איך זה היה נפתר שם

5. לבחון מהי ההקבלה של הפיתרון למצב שלך

6. לפרסם פה בתגובות את מה שיצא לך מההשוואה

נצא לדרך – מה האנלוגיה שיצרת ומה הפתרון שמצאת?