רעיון. ניצוץ. מפגש בין הברקה של רגע לבין השראה של שנים. דפוסי חשיבה שמתנגשים בדפוסי חשיבה שצברנו עם השנים. קצת תרבות. קצת ידע כללי. קצת מידע שקיבלנו מפה ומשם. שוקעים לתוך תת המודע. וצפים בתור משהו חדש. יש מאין.
רק שלתרבות ולידע הכללי, כולם יכולים להיחשף. ומידע שמגיע אלינו, יכול להגיע לאחרים. כך שדפוסי החשיבה שלנו, יכולים להיווצר גם אצל אחרים. לא אצל כולם כמובן. גם לא אצל הרוב. רק שיש כאלה, בצירוף מקרים, שעשויים להגיע לאותה התובנה בדיוק. באותו פרק זמן, פחות או יותר.
במילים אחרות, ההסתברות שמישהו חשב על הרעיון שלנו באותו התזמון היא קלושה. רק שהיא קיימת. ובזמן שהרעיון נתקע אצלנו במחשבות מעגליות, יש עוד כאלו שחושבים עליו איפה שהוא בעולם. ואחד מהם יקום ויעשה. ואנחנו, נאכל את עצמנו כשנראה אותו מצליח.
נשב בסלון ונגיד, וואלה. גם לנו היה רעיון כזה. יכולנו להצליח. יכולנו לעשות את זה קודם. לפניהם. לו רק פעלנו. ועל זה יקום וייפול דבר. יש את החושבים ויש את העושים. יש את החולמים ויש את המיישמים. יש זמן לכל דבר.
ואולי, הגיע הזמן שנתחיל לעשות יותר.