יש משהו מדליק בחשיבה חיובית. המחשבה עלינו חושבים משהו חיובי שגם משפר לנו את התוצאות נשמעת מושלמת. זה גם מתאים לאדם שתמיד רצינו להיות. יותר מצליחים. יותר ממוקדים. יותר שמחים. החבילה השלמה.
למרות שלחשיבה החיובית יש את היתרונות שלה, היא גם המקור הראשי לקריסתם של הרבה מאוד עסקים בשנתם הראשונה. אחרי הכל, כשאנחנו מקימים עסק או מתחילים פרויקט יש לנו אמונה מלאה שהוא יעבוד.
ולא רק שהוא יעבוד. שאנשים פשוט יפלו מהרגליים שלהם. שהעיתונות הכלכלית תזהה אותנו. והכסף… יתחיל לזרום ללא הפסקה. הרי מי לא ירצה משהו כל כך מושלם. משהו שיכול פשוט לשנות להם את כל החיים.
העניין הוא שחשיבה סופר אופטימית וחיובית נושאת איתה את הסיכונים שלה. היא לא מאמינה שמשהו יכול להשתבש. ואפילו להיפך, היא תופשת את אלו שמזהירים מדברים שישתבשו בתור פרנואידים. או כאלה שרק מנסים להכשיל.
זה יכול היה להיות מושלם אם לא היו דברים שעשויים להשתבש. דברים שאדם עם ניסיון יכול היה לזהות מראש ולבנות להם פתרון. פתרון שמראש יכול לדאוג שהשירות או המוצר יהיו טובים יותר ומתאימים יותר ללקוח.
בכל קבוצה שבונה משהו צריך מישהו שיודע לזהות את נקודות הכשל. מישהו שיודע ליישם חשיבה שלילית מבוקרת על מנת לסגור את הנקודות הפתוחות. אלה שאפשר לצפות. אלה שאם נסגור אותן מראש, יבטיחו הישרדות מעבר לשלבים הראשונים.
בצורה הזו אפשר ליצור איזון אמיתי. איזון שיכין את העסק לטבילה הראשונה שלו במים ההפכפכים של המציאות טוב יותר. כי רק אם יהיה לנו כוח דוחף חיובי שימריץ את העסק קדימה ועין בוחנת ומאזנת שכל הזמן פותרת בעיות, יהיה אפשר להצליח.
המציאות אינה מורכבת רק מ"כן" ו"לא". מ"חיובי" ו"שלילי". אין צורת חשיבה שאין לה יישום חיובי. ואין שום התנהגות שאינה יכולה להיות יעילה בהקשר מסוים. צריך רק למצוא את ההקשר המתאים, לעשות ולקבל תוצאות.