אוטוטו מתחלפת השנה וכחלק מהחלטות סוף השנה שלי החלטתי לא לעשות סיכום שנה. כן, היה כיף ב-2015 והיו המון הצלחות רק שהגיע הזמן להתקדם. במקום זה, החלטתי לשתף אותך ברשימה שתהפוך את 2016 להרבה יותר טובה ומוצלחת עבורך. וזו הסיבה שבגללה הבלוג הזה נכתב, לא?
הרשימה הזו מכילה 16 דברים שכדאי לך להפסיק לעשות השנה. מסוג הדברים שעד עכשיו כן עשית ודי… לא קידמו אותך. עכשיו, הגיע הזמן להגיד תודה לכל הרגלי העבר האלה ולהתקדם לכיוון ההצלחה. אז מבלי להפוך את ההקדמה הזו לארוכה מדי, זו הרשימה:
- להגיב אוטומטית כשמישהו מעצבן אותנו – זה קל. באמת קל. אדם אחר עצבן אותנו והגבנו באופן מיידי. הראינו לו מה זה. ועכשיו… הוא אמנם לא שינה את דעתו אבל… אמממ… האמת היא שלא הראינו לו כלום. והוא לא שינה את דעתו. ורק התעצבנו יותר. ובמקום לעשות משהו חשוב העצבים מסיחים אותנו. יופי.
- לחפש איך לעשות מלא כסף – ברור שבא לנו לעשות כסף. בעיקר כשבכל מקום מישהו עושה אקזיט, מרוויח ומתפרסם. עם זאת, "לעשות כסף" זה תמיד תוצאה של "לתת ערך". אז במקום לחשוב על לעשות כסף, לא הגיע הזמן להתמקצע במשהו ולתת ערך לאנשים? ולא, אני לא מדבר על להיות עוד גורו/מנטור. יש כאלה מספיק.
- להאמין להבטחות שלא נשמעות הגיוניות – שותף שמבטיח הבטחות ולא ברור מה הוא עומד לעשות בעסק? שיטת השיווק הסודית שמכניסה הכנסה פאסיבית? רק לבוא להרצאת מבוא חינמית או מוזלת ולא ינסו לדחוף לנו משהו בתעריף מופקע? המנטור בן ה-20 שילמד אותנו איך להצליח בעסקים? השנה, קצת יותר הגיון בריא.
- להקשיב רק לעצמנו – ברור שיש לך ניסיון ואת ההצלחות שלך אף אחד לא מסוגל לקחת ממך. עם זאת, במציאות של היום הכל משתנה. ודברים שעבדו לנו בעבר לא בהכרח יעבדו לנו השנה. אם נרצה להצליח יותר, חשוב שניצור דרכים להקשיב לקהל שלנו. למדוד את ההצלחות שלנו. להבין איפה אפשר לצמוח. ולהקשיב. ולעשות.
- רק ללמוד תיאוריות – הכי קל ללמוד משהו חדש ולא לעשות את הצעד הנוסף ולתרגל אותו בחוץ. לספר לעצמנו שעוד מעט נתחיל. ואז להשאיר את התיאוריה ביחד עם ערימת ה"למדתי ומעולם לא הספקתי ליישם". אין הצלחה בידע קינטי. כזה שלא זז. רק אם ניישם בשטח, נקבל תוצאות. אין דרך אחרת.
- לנתח דברים יותר מדי – המטרה של ניתוח אירועים היא הסקת מסקנות. ועדיין, יש אנשים שמנתחים דברים יתר על המידה כדי לא להצטרך להתמודד עם פוטנציאל לכישלון. עודף ניתוח שיוצר המון מידע לא יעיל וגורם להם לאבד את המיקוד בתוצאה. השנה, הגיע הזמן לפשט את החיים שלנו ואת החשיבה שלנו.
- להיתקע כל הזמן מאחורי סלולארי – הסלולארי שלנו מסתיר לנו את המציאות. אנחנו כל הזמן מחכים לתגובה של מישהו. רק כדי להגיב לו. מתוך דחף. על משהו לא דחוף. והתיעוד המתמיד גורם לנו לחוות את המציאות סביבנו באופן מנותק רגשי. סתם בשביל איזה לייק או שיתוף. השנה הגיע הזמן לתעד פחות ולחיות יותר.
- להאמין שמותר לנו להתייחס לאנשים בצורה מחורבנת – זה לא משנה אם מקום העבודה שלנו מתיר לנו לעשות את זה. או שכל החברים שלנו עושים את זה. או שזאת ה"אמת" שלנו. אם מולנו עומד בן אדם, כלום לא מצדיק התייחסות מזלזלת, משפילה, פוגעת או אלימה נגדו. רק אדם מחורבן מתייחס לאחרים בצורה מחורבנת.
- להקשיב לאנשים שאומרים לנו שאין לנו סיכוי להצליח – אין להם מושג. הם גם לא קוראי עתידות. וגם אני טועה לפעמים. כל עוד מישהו כמונו הצליח בזה בעולם, גם לנו יש סיכוי. אם לא עכשיו, אז בעתיד. ויכול להיות שנצטרך לקרוע את התחת כדי להגיע לשם. ויכול להיות שנצטרך לעשות דברים שלא האמנו שנעשה.
- רק להעלות רעיונות – זוכרים את הרעיון ההוא שעלה לנו אז… וחשבנו עליו.. והיינו בטוחים שהוא מעולה… ולא עשינו אתו כלום… ואז מישהו הלך ויישם אותו והצליח? אז מעכשיו זה נגמר. אם יש לך רעיון טוב, הגיע הזמן לתכנן, לבדוק וליישם אותו. במקרה הכי גרוע… לא יעבוד. במקרה הכי טוב – הצלחה ענקית.
- להסתיר מעצמנו מידע – לא תמיד האמת נעימה. מצד שני, עצימת עיניים והתחבאות מהאמת לא יצרו שינוי במצבנו. וזה חל כלפי המצב הכלכלי שלנו. כלפי המצב האישי שלנו. כלפי המצב הבריאותי שלנו. וכלפי כל מידע שברור לנו שצריך לעשות אתו משהו ולא נעים לנו לחשוב על זה. הצלחה דורשת יציאה מאזור הנוחות הנעים.
- לענות את עצמנו על העבר – כולנו עשינו דברים שאנחנו לא גאים בהם. את רובם לא נוכל לתקן. וגם לא בהכרח נוכל למנוע כל דבר לא לעניין שנעשה. אנחנו מונעים רגשית. לפעמים עושים טעויות. חשוב לקחת עליהן אחריות ולכפר עליהן אם אפשר. ואם לא, הגיע הזמן לסלוח לעצמנו. כי אנחנו היחידים שיכולים לעשות את זה.
- להזניח מערכות יחסים – רוב האנשים פשוט מתרגלים לאנשים שנמצאים בחיים שלהם. נותנים למערכות יחסים להתפתח מעצמן. כאילו שמערכת יחסים אמורה לתחזק את עצמה. אם לא נשמור על מערכות היחסים, הן לא יהיו. וכן, זה דורש לדבר. לבצע מחוות. לפעמים אפילו להתאמץ. וזה כדאי. כי בסוף יהיה מאוחר מדי.
- לחשוב שאנחנו חייבים לעשות הכל לבד – גם אם אנחנו מוכשרים בהרבה דברים, אנחנו לא יכולים לעשות את הכל לבד. אין לנו זמן לזה. וזה מתיש. זה הזמן למצוא מישהו שיוכל לעזור לנו להשיג את התוצאות שלנו. להאציל קצת סמכויות. אחרי הכל, כשעושים הכל לבד היכולת להספיק מוגבלת.
- לחפש תירוצים – המצב שלנו ככה בגלל המדינה. בגלל ביבי. בגלל ההורים. בגלל העיר שלנו. בגלל העובדים הזרים. בגלל המתנחלים. בגלל עמותות שמאל אנטישמיות. בגלל מזג האוויר. בגלל ההתחממות הגלובאלית. או שבדיוק ההיפך לחלוטין. רק כשניקח אחריות עלינו, על היכולות שלנו ועל התוצאות שלנו נוכל להתחיל להצליח.
- לחכות לרגע האחרון כדי לעשות – בואו נודה באמת, המציאות שלנו מלחיצה גם ככה. אין באמת סיבה לחכות עד הדקה ה-90 כדי לעשות משהו בלחץ. ולפעמים זה גורם לנו גם לפספס הזדמנויות. לא הגיע הזמן לקבל החלטות במקום ולצאת לדרך מבלי כל הלחץ?