לפני מספר ימים, פנה אליי אדם שביקש ממני כמה טיפים לכתיבה בבלוג. החלטתי לא לשמור את התשובות שלי אליו ולחלוק אותן. אחרי הכל, המטרה היא שכולם יוכלו להשתפר. ואם אפשר, לחסוך לכם את הטעויות שאני עשיתי במהלך השנים.
זוהי רשימת 10 הדברים שלמדתי על בשרי לא לעשות כשכותבים בלוג (בסדר אקראי):
- כותרות משעממות – אין טעם בכתיבת בלוג מרתק ומלא ערך שרק אתם ואמא שלכם (היי אמא) קוראים. כדי שאנשים ייכנסו לקרוא, צריך לתת לתוכן כותרת טובה. כזו שתסקרן. או תגרום לבן אדם להגיד "וואלה, זה משהו שמעניין אותי לדעת".
- כותרות מטעות – כשהמטרה היא לגרום ל"כמה שיותר אנשים" להיכנס לבלוג, לפעמים ישנה תחושה שהמטרה מקדשת את האמצעים. עם זאת, חשוב לזכור שאדם מאוכזב לא חוזר. לכן, חשוב להימנע מכותרות שמבטיחות הרים וגבעות כשבפועל המאמר הוא תלולית.
- לדחוף פרסומות – זה אולי יפתיע חלק מכותבי הבלוגים. אנשים לא נכנסים כדי לקרוא פרסומות. גם לא מאמר שהוא חצי-טיזינג וחצי-פרסומת-לקורס. אנשים נכנסים לקרוא את מה שהובטח בכותרת. אם לא ניתן, הם לא "יהיו סקרנים". הם יתעצבנו שחירטטתם אותם.
- "אני, אני ואני" – אני מבין. חשוב שהקורא יכיר ויעריך אותנו. ועדיין, חשוב יותר להפסיק לדבר על עצמנו כל הזמן. הרי הקורא לא נכנס בגללנו/ הקורסים שלנו/ העסק שלנו. הוא נכנס כדי לקרוא משהו שמעניין אותו. בגלל זה חשוב להתחיל לדבר עליו. או לפחות עלינו.
- לכתוב לעצמי – זו אולי הנקודה הכי חשובה פה. זה יפה שכיף לאדם לכתוב בשפה גבוהה. או על הנושאים שמעניינים אותו. רק שמישהו צריך לקרוא את זה. להתחבר לזה. להתעניין מזה. ובשביל זה, צריך להכיר את הקהל ולהתאים את כתיבת התכנים כך שתרתק אותו.
- לערוך תוך כדי כתיבה – זה קצת פחות נוגע לכתיבה עצמה. דווקא יותר לקטיעת רצף הכתיבה. כשאנחנו נכנסים לשטף הכתיבה, אנחנו מאפשרים לתת המודע שלנו להביא את התוכן הכי מעניין. החוכמה, היא לתת לרצף להסתיים. ורק אז לערוך ולתקן טעויות כתיב.
- להיות זמין – עוד משהו חשוב בנוגע לשמירה על רצף הכתיבה. כשאנחנו נכנסים כבר לשטף הכתיבה, אין דבר שיותר מפריע משיחת טלפון. או הודעה. או התראה. זו הסיבה שבגללה עדיף לא להיות זמינים במהלך כתיבה. אחר כך נחזור לכולם.
- לכתוב משהו כללי מדי – רוב הכותבים המתחילים רוצים תגובות, לייקים ושיתופים. אז הם כותבים משהו כללי. עם זאת, כתיבה כללית מדי לא יכולה באמת להעניק ערך. הרי לא כל אדם יכול להבין איך ליישם בחייו משהו חדש ללא הנחיות מדויקות או דוגמה.
- להתבלבל בין כמות מילים לאיכות – תוכן ארוך יותר אינו תחליף לכתיבה טובה. לעתים קרובות זה אפילו להיפך. למרות שכתיבת מאמר בן 5,700 מילים עושה רושם רציני, זה יותר מבריח קוראים ממזמין אותם. החוכמה היא לפשט. לסדר. לתת ערך שמובן לקהל הקוראים.
- לא לענות על תגובות – אחוז קטן מהקוראים עושה לייק. אחוז קטן יותר משתף. והאחוז הזעיר ביותר מגיב. אם אדם כבר הגיב אצלנו, חשוב שנענה לו. גם כי הוא השקיע. גם כי הוא מצפה לזה. וגם כי זה מעודד אחרים להגיב גם הם. אחרי הכל, אף אחד לא רוצה לדבר לקיר.