פרח בינוני

"מהיום אתה פרח", אמרו הצבעונים לפרפר. "לא אני לא", הוא ניסה להסביר. "תראו, אני עף ו…", רק שהם סירבו להקשיב לו. "התנהגות טיפוסית של פרח", הם הוסיפו, "לא משנה כמה יסבירו לו ויוכיחו לו, תמיד יתווכח ויגיד ההיפך. זו רק ההוכחה שאתה פרח".

"אבל תראו, יש לי מחושים. בקעתי מביצה…". הם הסתכלו עליו במבט מזלזל. "כן, תיכף תגיד שאתה יורק אש ושאתה דרקון. או שאולי אתה מטוס". הוא ידע שהוא פרפר. רק שמשהו בדרך החד משמעית שבה אמרו את מה שאמרו, ערערה אותו.

"רגע, אני רוצה להבין…", הוא ניסה שוב. "מה רגע, מה רגע. אתה פרח טיפש או שאתה פרח חכם? שתול את עצמך כבר בינינו ותפסיק לדבר שטויות". "אבל". "בלי אבל, נו, חלאס עם השטויות. ישר את הגב, פתח את 2 עלי הכותרת שלך ותתחיל להתנהג כמו שצריך".

הוא לא רצה לריב איתם. זה לא היה האופי שלו. אז עמד זקוף ככל האפשר. רק שזה, לא גרם להם לעצור. "איזה מין פרח אתה. גדל עוד כמה עלים. ואפילו ענף או 2. ואם אתה כבר במגמת שיפור, שפר את הריח. ". הוא ניסה להסביר להם שהוא לא יכול. רק המבטים. אוי המבטים.

אז הזדקף. וניסה ככל יכולתו. והם, המשיכו להעביר ביקורת.

והוא, היה פרח מאוד בינוני.