בקצה המדבר, צומח עץ קטן. עליו ירוקים. ענפיו עמוסים בפירות אדומים. וכל מי שעובר לידו, לא יכול שלא להתפעל. אחרי הכל, אין כמוהו בכל המדבר. וכשמגיעים מחום המדבר אליו, הוא נראה כמו התגלמות החיים השוקקים. פירותיו מרווים אותנו. והמראה שלו מרענן את עינינו מכל החול והחום.
בקצה הפרדס, צומח עץ קטן. עליו ירוקים. ענפיו עמוסים בפירות אדומים. וכל מי שעובר לידו, לא שם לב אליו. אחרי הכל, הוא רק עוד עץ עמוס בפירות. וכשמגיעים מתוך הפרדס אליו, הוא נראה קצת עלוב ביחס לאחיו הגבוהים והחסונים יותר. הפירות שלו, קטנים משל אחיו. ולכן, קשה להאמין שנזכור אותו.
בגבול בין המדבר לפרדס, צומח עץ קטן. והוא לא יודע עדיין מי הוא. הקטן בעצים או הגדול במדבר. ואולי, הוא פשוט עץ קטן. שצומח. לא עבורם. אלא עבורו.