כשסיים את המנה, איש העסקים הסתכל על מוכר הפלאפל. "אני יכול לתת לך עצה?". המוכר חייך והנהן. "כשנכנסתי, יכולת לשאול אותי אם אני רוצה מנה או לקחת מגש של כדורים הביתה. שיהיה גם לאשתי. ככה בטוח הייתי לוקח מנה. ואולי, על אותו לקוח בדיוק, היית עושה יותר כסף.
אולי אם היית מציע לי לקנות גם שתייה, הייתי קונה גם בקבוק של קולה. זה עוד קצת כסף. תאמין לי, אני יודע מה זה כסף. אני עושה מלא כסף. אתה יכול לעשות פי 3 על כל לקוח. עוד כסף לא מזיק לאף אחד. מבין מה אני אומר?". והמוכר, חייך והנהן.
"יודע מה, המנה שלך עשתה אותי צמא, תביא לי בקבוק. ואם כבר מדברים על זה, הפלאפל ממש טעים. תביא לי גם כמה כדורים הביתה שאביא לאשתי". המוכר חייך והנהן. איש העסקים לקח את הבקבוק ואת מגש הכדורים לקח הביתה.
כך, המשיך מוכר הפלאפל להכין את הפלאפל הכי טעים והכי ריחני. כזה שלא צריך למכור. כזה שהריח מושך אותך פנימה והטעם גורם לך לרצות שתהיה לך עוד קיבה, רק כדי שעוד מנה תיכנס לשם. והשתיה? היא רק השלב המתבקש הבא.