זה יכול להיות סטטוס קליל או רב משמעות. מאמר חדש שהעלינו. שיתוף לאתר החדש שלנו או לחלק ממנו. זה יכול להיות איזה משהו מצחיק שמצאנו. השניות עוברות ומורטות את העצבים. ואז הלייק הראשון. עוד אחד. ועוד אחד. ואנחנו נרגעים.
כמות הלייקים בפייסבוק לא אומרת כלום על הסטטוס, המוצר, השירות או האתר שלנו. זה רק מעיד על העובדה שרוצים שנדע שהם מפרגנים לנו. זה נעים, זה נחמד ובינינו… זה גם אומר משהו על כמות האנשים שרוצים שנדע שהם תומכים בנו.
יש המון אנשים שקוראים את מה שכתבנו. יש המון אנשים שזה מעניין אותם. וחלקם, למרות שהם מזדהים איתנו ואפילו מכבדים אותנו מאוד פשוט לא יעשו לייק, ישתפו או יגיבו. לא כי הם רעים. אלא כי הם קראו הבינו ומוכנים להמשיך הלאה לדבר הבא. כמו דבורים.
אבל.
גם אם כתבת משהו ונדמה לך שאף אחד לא קרא, רצוי להמשיך. אין לך מושג אף פעם למי זה יגיע. מי יקרא את זה. את מי זה יתפוס בשניה שהכי היה צריך את זה. אחרי הכל, יש לך קוראי סתרים. והם צריכים את זה.
הלייק הוא לא העניין פה. האדם הוא העניין. מספיק אדם אחד שיקרא את הדבר שאותו שיתפת. גם אם זה הדבר השטותי ביותר בעולם שהעלה חיוך על פניו. לפעמים זה כל מה שהוא היה צריך באמת. הערך של חיוך הוא לעתים יקר מכל כסף.
במקום לחשוב על כמות הלייקים, מה דעתך לחשוב על סוג הערך שבא לך לתרום היום לאנשים שלך?