לשבור את הלולאה

לקום וללבוש את החולצה החדשה שקנית.

להכין קפה במכונת האספרסו שהציעו בחנות שבתחנת הדלק במבצע שאי אפשר לסרב לו.

להרים את הסמארטפון ולבדוק מה חדש במייל, בחדשות ובפייסבוק.

ואז להיכנס לרכב רק כדי להגיע לעבודה כדי להרוויח את הכסף שיכסה את כל אלה.

אפשר להגיד די. ולהפסיק לקנות הכל. מצד שני, המותרות של אתמול הן ההרגל של היום.

אפשר גם להבין שבלולאה הנוכחית אי אפשר לנצח. ויש גם גבול לצמצום הרכישה.

משהו חייב להשתנות בכמות הכסף שנכנס לנו לבנק. והמשהו הזה לא יגיע אם נצרח על המדינה. נבכה על המילקי. נאיים לשבור את הכלים ולעזוב. נצפה שמישהו ידאג לנו ויעשה לנו. כי הוא לא. הוא דואג לעצמו כרגע.

הדרך היחידה לשבור את הלולאה היא ללמוד איך להרוויח עוד כסף. בדרכים אחרות. כאלה שממנפות את הזמן. כאלה שבדרך להצלחה שלהן יש גם נפילות. ולא הכל יופי טופי. ולא כל גורו שמלמד אותנו איך לעשות את זה יודע איך לעשות את זה בעצמו.

זו לא סיבה לא לצאת לדרך. דרך חדשה של חיפוש וגילוי. של נפילות והצלחות. דרך שיכולה להכניס כסף לבנק ממקומות שבהם אנחנו לא נמצאים. מלקוחות מהארץ ואולי גם מחו"ל. אפילו לא חייבים לצאת מהבית. למרות שבהחלט אפשר.

הגיע הזמן לצאת לדרך חדשה של הכנסה מקבילה. בעיניים פקוחות ועם הגיון בריא. ולהתפרנס בכבוד. כי הגיע הזמן.