לסובב את מי שאנחנו

כל דבר שאנחנו עושים הרבה הופך להרגל. כי אנחנו נהיים טובים בזה. זה נהיה קל. ובהדרגה, זה הופך לטבע שני. כאילו נולדנו ככה. כאילו שזה מי שאנחנו עכשיו. עד שנדמה כאילו נולדנו כאלה. ואי אפשר לשנות את זה עכשיו.

במילים אחרות, ההרגלים שלנו הופכים אותנו למי שאנחנו. ובמידה מסוימת, ככל שעוברות השנים אנחנו הופכים ליותר ויותר צפויים. כי הדרך שבה אנחנו מגיבים מתקבעת. ואם צופים בנו מספיק זמן, אפשר מראש לצפות את הדרך שבה נגיב לדברים שקורים סביבנו.

אז איך זה מסתדר עם הרעיון של התפתחות אישית? הרי כל הרעיון הוא ליצור שינוי בעצמנו, לא? ואם ההרגלים שלנו מתקבעים, איך נוכל לשנות את התוצאות שלנו? על פניו, אני מודה שזה עשוי להישמע קצת מתנגש.

אז נתחיל מההתחלה. ההתנהגויות שלנו באמת הופכות להרגלים. ובהדרגה, ההרגלים שעליהם אנחנו שומרים הופכים למי שאנחנו. לזהות שלנו. רק שאנחנו לא תמיד מרוצים מהתוצאות האלה.

אחת מהנחות היסוד של ה-NLP קובעת כי יש לנו את כל המשאבים שדרושים לנו כדי להצליח. אנחנו פשוט לא תמיד משתמשים בהם בצורה הנכונה. או בזמן הנכון. או בכמות הנכונה. ולכן, גם התוצאות שלנו לא תמיד מתאימות למה שאנחנו רוצים.

בין כל המשאבים הפנימיים שלנו, ניתן למצוא גם את ההרגלים שלנו. כן, גם את אלה שעובדים לנו וגם את אלה שלא. וגם ההרגלים שלא עובדים לנו יכולים לעבוד לנו. רק שהם כרגע תקועים במצב שלא משרת אותנו.

לדוגמה, יש אנשים שנוטים לדחות הכל לרגע האחרון. או לפחות, זו התחושה שלהם ביחס לעצמם. הרי לא את הכל הם דוחים. הם יודעים לנשום בזמן. הם יודעים ללכת לשירותים בזמן כשמתעורר הצורך. והם יודעים גם לשים את התחתונים בזמן אחרי המקלחת.

רק שיש שם משהו שגורם להם לא לבצע את מה שחשוב, בזמן. למשל, יכול להיות שסדר העדיפות שלהם משובש. ואז, רגע לפני שהם צריכים לעשות את מה שחשוב הם נזכרים במשהו שקצת פחות חשוב לעשות. ואז הם לא מסוגלים להמשיך הלאה לפני שיסיימו.

זו אגב, נטייה למצוינות, להתמדה ולעקביות. רק שבהקשר הזה, המצוינות הזו בביצועו של דבר אחד גורמת להם לדחות את הדבר החשוב יותר. אם יכוונו את המיומנות שלהם בניהול זמן, יוכלו להתחיל לבצע את הדברים החשובים בזמן. ולדחות את הפחות חשובים.

אז אם זה אפשרי, איך יכול להיות שלא כולם עושים את זה? התשובה טמונה במידת הרצון. חלק מהאנשים, לא מודע שהוא צריך להשתנות. חלק, לא מעוניין בכלל. ויש אפילו חלק שישכנע אותנו בכל דרך שהיא שהוא רוצה להשתנות. רק שבפועל, מילים לחוד ומעשים לחוד.

כדי להתחיל ליצור שינוי, אדם צריך להגיע לרגע שנשבר לו. לרגע שנמאס. לרגע שאינו יכול לסבול את חייו, אפילו לרגע נוסף, אם לא יתבצע השינוי. ורק מתוך ההבנה האמתית והמלאה הוא יכול באמת לצאת לדרך. לשינוי מהותי בכל מחיר.

ולהתמיד. ולהתמיד ולהתמיד ולהתמיד. עד שהשינוי יהפוך לקבוע. עד שהחדש יהפוך לטבע שני. וזו הדרך היחידה ליצור שינוי שבאמת יתפוס. כזה שמניב תוצאות. כזה שבאמת ישפר לנו את החיים. כזה שיסובב את מי שאנחנו לטובתנו.