אם כל אנשי המקצוע בתחום מסוים מציגים את עצמם כ"מנטורים", הרי שהתחום נטוש. מנטור אמור להיות אדם בעל ניסיון מקצועי שמלווה אחר בצעדיו הראשונים באותו התחום. אם כולם בתחום מדברים ולא עובדים, המנטור מרשים רק את עצמו.
אם כל אנשי המקצוע בתחום מסוים מציגים את עצמם כ"מומחים", אף אחד מהם אינו מומחה בדבר. אם רמת המומחיות של כולם בתחום היא גבוהה, אף אחד מהם לא מחזיק מומחיות יוצאת דופן. להיפך, הם כולם צונחים לרמת "ממוצע" ברגע.
טרנדים שיווקיים רק מזנים את אלו שהולכים אחריהם כמו זומבים. אותם ואת התחום שלהם. ואפילו יותר חמור מכך, כל טרנד משאיר אצלנו פסולת מצטברת שמסיטה אותנו מפיתוח העסק.
הרי למה הקמנו עמוד פייסבוק אם לא כדי לעדכן פעם ביום? או להעלות סרטון לבלוג פעם בשבוע? או לפתח עוד מוצר מידע פעם בתקופה? אחרת איך נהיה [כינוי שמתחלף פעם בתקופונת ומתאר רמת מומחיות שקרית יוצאת דופן]?
העדכון האובססיבי של הפייסבוק, הטוויטר, היוטיוב ופיתוח עוד 600 מוצרי מידע ממלא לנו את הלו"ז בשטויות. מסיט אותנו מהדברים שבאמת נדרשים לפיתוח העסק. וכל טרנד חדש שקופץ הופך למחול שדים נוסף שמשאיר לנו עוד דברים לעשות ברשימה.
ולמרות התחושה שאנחנו "כל הזמן בעשייה" העסק חווה עליות וירידות קיצוניות. לא כי "ככה זה עסקים". אלא כי הסתמכות על טרנדים היא הסתמכות על הרוח שנושבת ומשתנה. טרנד הוא להעתיק ממישהו שהעתיק ממישהו שהעתיק ממישהו שבאמת הבין מה הוא עושה.
להעתיק זה קל. לפעמים אפילו עובד בטווח הקצר. עד שכולם סיימו להעתיק. וכשכולם מעתיקים את אותו הדבר נוצרת חזית אחידה מול הלקוח. חזית שהופכת למשעממת תוך שניה. חזית שקל לסנן. ואז נתקעים במרוץ אין סופי אחרי הטרנד הבא.
במקום לרדוף אחרי הרוח, חשוב לשאוף למצוינות. ומצוינות היא לא סתם כותרת שאדם מדביק לעצמו כי איזה גורו שיווק בשקל הבטיח שזה ימנף את העסק. מצוינות היא משהו שמפרסם את עצמו מתוך היכולת לייצר תוצאות מוחשיות ויוצאות דופן לאורך זמן.
במקום לבנות אוויר על אוויר, הגיע הזמן ליצור משהו מוחשי. להפגין יכולת. להציג תוצאות. לקוחות מרוצים. הישגים. כי דיבורים כבר יש יותר מדי. וללקוח שלך נמאס לראות את הפה שלך זז. הוא רוצה את הדבר שעליו הוא שילם.
וזו השאלה בסוף היום: האם יש לך יכולת לייצר תוצאות שהן מעבר למילים והבטחות?