למה אנשים לא באמת מצליחים למרות שכל המידע חופשי באינטרנט?

בעידן המידע, הכל נגיש. מול העיניים. במרחק הקלקה אחת או 2. המון דברים נמצאים שם בחוץ ובחינם. בשלים לקטיפה וליישום. רק שמשום מה, רוב האנשים לא באמת מצליח לייצר מהידע הזה תוצאות יוצאות דופן. ולעתים קרובות, גם לא תוצאות ממוצעות. יש לזה סיבה.

אף אחד לא מכין אותנו ליישם את מה שלמדנו. כי כמעט ואין קורסי למידה. קורסים שבאמת מלמדים איך ללמוד. וזו הסיבה שכל כך הרבה אנשים לא מממשים את עצמם באמת. הם פשוט לא יודעים איך ללמוד בצורה יעילה יכולות חדשות. או ידע חדש. אז הם תקועים בתוצאות העבר שלהם.

ובכל זאת, רובנו חייב ללמוד דברים חדשים תוך כדי התקדמות. התקדמות למצב חדש בחיים. התקדמות לתפקיד חדש בעבודה. ולפעמים למידה תוך כדי התמודדות עם כישלון. אז מה אנשים עושים? פשוט משתמשים בשיטה שעבדה להם עד עכשיו. גם אם היא לא עבדה משהו. כי לזה הם רגילים.

ולמה זה לא עובד להם? בדרך כלל, כי נפלו לפחות באחת מ-3 מלכודות הלמידה: הראשונה, היא מלכודת הפרפקציוניזם. הם רוצים לעשות. רק שלא בא להם להיכשל. אז הם קוראים רק עוד קצת. מתכננים עוד טיפה. איך יעשו. איך יימנעו מטעויות. ומחכים לרגע המושלם. שלא מגיע.

השנייה, היא מלכודת הרעב. הם סקרנים. זה מרתק אותם. והם כבר מתים לדעת מה הדבר הבא. אז הם לא עוצרים ליישם את מה שלמדו. כי מספיק שלמדו על זה וזהו. אפשר להמשיך. שלא לדבר על זה שאפשר גם לא להצליח בתרגול. רק שבסופו של דבר הם נשארים עם פוטנציאל והמון תיאוריה.

המלכודת השלישית, היא מלכודת הריצה. הם כל כך רוצים את התוצאה עד שהם מנסים ליישם מהר מדי. ולעתים קרובות, המהירות שבה הם מבצעים את זה גורמת להם לפספס את הפרטים הקטנים. אלה שנדרשים, כדי לעשות את זה בצורה יעילה. ובצורה לא מפתיעה, הם משיגים תוצאות בינוניות.

אז מה אפשר לעשות? לפתח הרגלי למידה טובים יותר. כאלה שמעודדים אותנו ליישם כל דבר שאנחנו לומדים. בהתחלה לאט. תוך תשומת לב ליישום הדבר בצורה הנכונה. שלב אחר שלב. מבלי לרוץ. מבלי לנסות לדלג לתוצאה. פשוט לתרגל. ואם כבר לתרגל, אז לתרגל בתוך ההקשר שבו צריך ליישם בסוף.

המורה הטוב ביותר יכול רק להקנות לך את הכלים. ולמרות כל תרגולי הכיתה, זה לא מספיק. גם לא אם יעביר מיליון סימולציות. בכיתה, זו סביבה מוגנת. אנחנו מוקפים באנשים דומים לנו. שיודעים לאיזו תוצאה אנחנו שואפים. ואז אנחנו לא באמת מתמודדים עם מה שעשוי לקרות במציאות.

האחריות, עד שלא תומצא שיטת לימוד טובה יותר, היא עלינו כלומדים. להתרגל לתרגל. ולתרגל כמה שיותר. עד שזה יהפוך לטבע שני שלנו ולא נצטרך לחשוב על זה. כמו כל דבר שלמדנו והטמענו בחיים. החל מכתיבה וכלה בנהיגה. וזו אחריותנו המלאה. אחרי הכל, זו התוצאה שאנחנו רוצים להשיג, לא?

שיהיה לך סוף שבוע מעולה,
ליאור