להפריד

אנשים מחפשים גיבורים. אנשים יוצאי דופן. כאלה שמסוגלים להוביל אותם להצלחה. או לפחות לביטחון. כאלה שאפשר להסתכל עליהם מלמטה. להעריץ אותם. להאמין שיש אנשים שפשוט נולדו לגבורה. זה מרגיע אותם. נותן אישור לחוסר הרצון שלהם לקחת אחריות.

לגיבורים תמיד יש סוף טראגי. ולא כי זה הגורל שלהם. אלא כי היכולת להיות גיבור דורשת מאדם להיות על טבעי. מעל היכולת האנושית להגיע להישגים. מעל היכולת האנושית הרגילה לקחת אחריות. והכי חשוב, מעל היכולת האנושית לטעות.

העניין הוא שהגיבורים שלנו הם בני אדם. בדיוק כמונו. אחרי הכל, הם אלים רק בגלל שהפכנו אותם לכאלה במחשבות שלנו. וברגע שהם טועים או מתגלים בחולשתם, היחס שלנו כלפיהם משתנה ברגע לתיעוב. לאכזבה מכך שלא עמדו בציפיות שלנו.

אין אדם שיכול לעמוד בכל הציפיות של כל האנשים ממנו לתמיד. כי אין אלים בין בני האדם. ואין גיבורים אמתיים. יש רק בני אדם שמוכנים לקום ולעשות. לשדרג את עצמם. לעשות צעדים כדי להצליח יותר מהממוצע. ולקחת אחריות.

במקום להמליך מלכים ולהתאכזב כל פעם מחדש, זה הזמן להפריד את העשייה מהאדם. להבין שהיכולת המעולה של הגיבורים שלנו יכולה להיות שלנו אם נלמד ונתמקצע. להבין שכל עוד לא ניקח אחריות על התוצאות שלנו, נהיה תלויים בגיבורים ובהצלחה שלהם.

הגיע הזמן להפריד את האגדה מההצלחה. הגיע הזמן שלנו.