כל מה שחשבנו שנכון באמת נכון. רק שהנכון הזה עושה לנו נזק, הוא התחיל ואמר בקולו הסמכותי והמחויך. הנחות הבסיס שהובילו לתוצאות המקצועיות שלנו בטווח הקצר מובילות את העסק שלנו לאבדון. למרות שכולם בתחום שלנו מאמצים אותן. בגלל שכולם בתחום שלנו מאמצים אותן.
אני יודע. עברנו הכשרה. וכבר שנים שאנשים עושים בתחום שלנו את אותו הדבר ומקבלים תוצאות. הכל טוב ויפה. הבעיה היא שהיתרון הוא החיסרון. כולם עושים את אותו הדבר. הוא עצר בצורה דרמטית ושם לב איך כולם נעצרו והרימו את עיניהם בסקרנות.
העסק שלנו הוא אנחנו, הוא המשיך. ואי אפשר להיות בדיוק כמו כולם ולצפות להתבלט. הרי בשוק רווי רואי חשבון יש גבול ליתרונות שיכולות להיות לרואה חשבון אחד על פני אחרים. או שתהיה הכי זול באזור שלך או הכי יוקרתי. או הכי קרוב או הכי רחוק. או בעל הכי הרבה תעודות או בעל הכי הרבה ניסיון. הכל בר העתקה.
כל אלה הם קוסמטיקה. דרכים שונות לעטוף את אותו המוצר. ולמרות כל היתרונות, במהות זהו אותו המוצר. אותו השירות. כי גם אם ניתן שירות בצורה הכי נעימה ומעולה ללקוח ונהיה הכי מקצועיים ומעניינים, הלקוח בסופו של דבר יקבל את אותו המוצר. עטוף אחרת אולי. עם מדבקה מחייכת. אבל אותו המוצר.
כדי להצליח באמת חשוב להוריד פעם בכמה זמן את העטיפה. לפתוח את הקופסה. להסתכל על המוצר. להפסיק להתייחס אליו כמובן מאליו. להפסיק לאהוב אותו לרגע. ולהטיל ספק בכך שהוא מוצר טוב. בדרך שבה הוא בנוי. שבה הוא מתקבל. שהוא מתאים בדיוק לדרך שבה הלקוח רוצה אותו.
לשבור את המוצר. להרכיב מחדש. לבחון איך הוא מגיב. לבנות משהו אחר. לעשות את ההתאמות כדי שישיג תוצאה טובה יותר מבעבר. אחרת כאנשי מקצוע, לעולם לא נעזוב את שלב ההישרדות בעסק. ניבלע בקהל האחיד שהוא בדיוק כמונו. לפעמים נצוף. לפעמים נבלע מים. בטח שלא נשוט לחוף מבטחים.
רק אם נרד לרגע מהרפסודה המקצועית למי הספק הקרים ונפרק אותה, נוכל להתחיל לבנות מהקרשים סירה. אחת שתוכל להתמודד עם המים. אחת שתאפשר לנו לצלוח את הים. אחת שתאפשר לנו לאסוף איתה אנשים ואיתם ביחד להגיע ליעד. וזו המשמעות האמתית של הצלחה – התחדשות.