החום הלוהט שבחוץ, זה שמביא את המזגנים שלנו לקצה היכולת הוא לא חום לוהט באמת. נכון, הוא גורם לצמחים לנבול. הוא גורם לבעלי חיים לילל לצלוחית עם מים. גם לבני אדם הוא גורם לילל, להזיע ולהרגיש תסכול. וזה עדיין לא חום אמיתי.
החום מהלהבה הפנימית שבוערת בעצמות שלך להשיג את מה שתמיד רצית, הוא זה ששורף אותך ומשאיר אותך עם הרעב לעוד. הרעב הבוער הזה בעצמות, הוא זה שנותן לך כוח לרוץ גם אחרי שהשרירים כבר צועקים לעצור.
זו האש שמאכילים רק על ידי למידה של משהו חדש והגעה לתוצאות בעזרתו. זה חם. זה רותח. זה מעולה. האש הזאת, רק גדלה עם הזמן. היא מה שמניע אותך ויוצר מוטיבציה. היא הדבר שלוקח אותך את המרחקים הנוספים, שרוב בני האדם נשברים לפניהם.
האש הזאת, שמשתקפת דרך העיניים שלך, גורמת לפחדנים ולאנשי התיאוריות לזוז הצידה כשהם רואים אותך. היא זו, שגורמת לאנשים שרוצים להצליח איתך להתמגנט אליך. זו האש האישית שלך. אף אחד אחר לא יכול להדליק אותה חוץ ממך.
האם כבר הגדלת את האש הפנימית שלך היום?