הפעם הראשונה שלא היא רגע המודעות. מפסיקים לעשות במקביל ובאוטומט. חווים את הרגע שנכפה עלינו. מסתכלים למציאות בעיניים. ומגיבים מתוך המידע שאנחנו קולטים. נושמים את האוויר שלנו. מודעים לכל חלק מתוכה. עד שאנחנו עוצמים עיניים בחזרה אל תוך הרגיל.
הפעם הראשונה שלא היא ההתחלה. פותחת את הפתח. מאלצת אותנו להיעצר. לעמוד מבולבלים במקום. ולהתחיל לעשות. לטוב ולרע. כי אין ברירה. כמו כדור שלג קטן שנופל על צלע ההר. מתגלגל וצובר תאוצה ככל שהוא גדל בדרך למטה. ופתאום, הוא כבר כדור עצום שנע במהירות.
הפעם הראשונה שלא, היא הפעם הראשונה שכן.
השאלה היא אם אנחנו מוכנים לנצל אותה.
להתחיל לחיות באמת.
שתהיה לך שנה משובחת,
ליאור