המציאות מנצחת

המציאות היא לא הספר. המציאות היא לא המחקר. היא גם לא התיאוריה. ולא משנה עד כמה שהן מקובלות וחזקות. גם בתחום ה-NLP. המציאות היא המציאות. ובכל מקום שבו המציאות מתנגשת עם הספר/ המחקר או התאוריה המקובלת… המציאות מנצחת.

ולא, זה לא משנה עד כמה הספר מרתק. ועד כמה שנדמה לנו שהמחקר או התאוריה מתארים את המציאות ומקיפים כל מקרה שיכול להיות. המציאות מספקת לנו את האתגר. היא מוכיחה לנו שכל דבר עשוי להשתבש. ושדברים שלא חשבנו שיעבדו יעבדו.

עוד 400 שעות בקורס בכיתה לא יכינו אותנו טוב יותר למציאות. מספיק ללמוד מה לעשות ולהתנסות קצת כדי להבין מה לעשות. 400 שעות בכיתה רק יגרמו לנו יותר לתרגל את הטכניקה עם אנשים שיש לנו כימיה איתם. ואלה, משתפים אתנו פעולה.

זה ברור למה אדם ירצה לתרגל שוב ושוב לפני העשייה. הוא מפחד להיכשל. הוא רוצה להיות מוכן לכל אפשרות שעשויה לעלות. ואין באמת אפשרות כזאת. כי רק לעתים רחוקות המציאות שבשטח תעלה בתוך הסביבה המוגנת של הכיתה ומול החברים.

כשלומדים מאדם מנוסה מקבלים לא רק את התאוריה, את המחקר או את החומר מהספר. מקבלים גם את הדוגמאות מתוך הניסיון שלו. אלה שמסבירות מה לא לעשות. ומה לעשות כשדברים לא עובדים על פי הספר. אלה שלא היה ניתן ללמוד אחרת.

בגלל זה חשוב להפסיק לנסות ולהתחיל להתנסות. להפסיק לתרגל ולהתחיל להשתמש במה שלמדנו. למרות שלא תמיד הוא יעבוד. שוב ושוב. ושוב. יש דברים שנלמד לעשות בצורה מעולה רק אחרי אלפי פעמים בשטח. יש כאלה שיעבדו מעולה מיד.

הדבר היחיד שייצור לנו ניסיון הוא עשייה. הדבר היחיד שיהפוך אותנו לטובים יותר הוא עשייה. הדבר היחיד שיפתח לנו גמישות מחשבתית הוא עשייה. כי רק ההתמודדות בזמן אמת עם החיכוכים בין התאוריה לפרקטיקה יגרמו לנו ללמוד איך להגיב למציאות בזמן אמת.

וזה, שם המשחק האמתי בהתמקצעות.