לשים פלאייר שלא באמת מיועד אליך בתיבת הדואר שלך. להשאיר מגנט על הדלת שלך. לשלוח מייל שלא ביקשת או נוגע אליך. להזמין אותך לאירוע שלא קשור אליך בפייסבוק. לצרף אותך נגד רצונך לקבוצה. לדחוף פרסומות לברכת יום ההולדת שלך.
הדבר המשותף לכולם הוא לאו דווקא שהם ספאם. המשותף לכל אלה הוא שימוש בכוח. מבלי שמבררים מי אנחנו או אם זה בכלל קשור אלינו, מנסים לדחוף לנו משהו שמעולם לא ביקשנו בזמן הכי לא מתאים. כאילו שהיינו לוח מודעות.
חלק מהאנשים אולי יתרצו את זה כשיווק. כי משחק המספרים בטוח יעבוד. לפחות באחוז מאוד קטן של האנשים. הרי יש כאלה שהרימו טלפון או לחצו על הקישור. ולפעמים כמות האנשים הזו היא בדיוק הכמות הנדרשת כדי להחזיק את העסק בחיים עוד חודש.
מצד שני, יש עובדה שכל אותם מפרסמים מפספסים בנוגע לטבע האנושי: ככל שמפעילים על אדם יותר כוח, כך הוא מתנגד יותר. זו גם הסיבה שבגללה רוב האנשים יזרוק מיד את הפרסומת הזו לפח או יתעלם ממנה.
זה לא חייב להיות ככה. אפשר להגיע ללקוחות מבלי לדחוף את עצמנו בכוח. כל מה שצריך הוא לרצות להבין אותם יותר. לדעת מה מעניין אותם. מה הם באמת צריכים. מתי הם פנויים להקשיב לנו. ואז לעשות משהו שיסקרן אותם.
כאשר אנחנו מסקרנים אותם, הם פנויים להקשיב. רוצים לדעת יותר. ואז בוחרים לבוא אלינו. מרצונם החופשי. ללא התנגדויות. הרי מי יתנגד למשהו שהוא באמת רוצה. וזו בדיוק המהות של שיווק שעובד באמת. לא סתם דייג באמצע האוקיינוס.