אל תתייאש. גם אם הדרך מתפתלת. גם אם היא נראית אין סופית. נדמית כאילו ברגע אחד הנחלה נמצאת מעבר לגבעה הבאה. וברגע הבא נראה כאילו העמק שנמצא מאחורי הגבעה הוא בלתי ניתן לחציה. זכור כי הדרך לא תמיד תיתן לך את מה שאתה רוצה. אלא את מה שאתה צריך.
אל תתייאש. בראייה לאחור תמיד תוכל לראות שהדרך לא הפגישה אותך עם אתגר שלא קידם אותך. גם אם באותו הרגע זה הרגיש כמו מפלה. או כמו מעצור שהשאיר אותך חסר אונים. רק שהחיים לימדו אותך לחזור לעמוד ולהתחיל לצעוד. לאט ואז יותר בביטחון.
אל תתייאש. כל דבר שלמדת עד עכשיו הוא פיסה מפאזל. רק שכל עוד אתה צועד, אתה מתקרב אל גילוי התמונה הכוללת. גילוי מי שאתה יכול להיות. זה שיותר גדול ממי שאתה היום. וגם אז, עוד יהיו אתגרים. כי המפה הכוללת, היא פיסה מפאזל גדול יותר. וגם הוא, פיסה מגדול אף יותר.
אל תתייאש. למרות כל האתגרים שהדרך מספקת, היא מספקת לך גם אנשים שיהיו איתך במהלכה. חלקם יישארו יותר. חלקם פחות. חלקם יעזרו. חלקם יחבלו. חלקם יהיו חברי אמת. כולם ימלאו את תפקידם. ועל כך, הודה להם.
חבק אותם. אמץ את הדרך. בחר לצעוד. הרשה לעצמך ליפול. ובחר לקום ולצעוד שוב. והדרך, תתגמל אותך.