החוכמה היא בפשטות, הוא אמר לי. תראה. זה לא פשוט להיות פשוט. לא כשכל הידע נמצא מסביב. לא כשכולם מאמינים שידע הוא כוח. והם יודעים הכל לפרטי פרטים. מסוגלים לנתח כל דבר ומנסים לחשוב מראש מה יקרה.
מרוב אפשרויות הם מנוטרלים. רצים מחלונית לחלונית במחשב. בודקים כל הזמן את עדכוני הפייסבוק והמייל. יש להם את כל הידע שבעולם. אף פעם לא היה כל כך הרבה ידע זמין כמו שיש היום. ומתוך כל הידע הזה נוצר העודף שמונע עשייה.
דווקא האנשים שמצליחים לחשוב בצורה פשוטה מצליחים. תראה את ההוא שמצליח באמת עם בחורות. את ההוא מהבסטה שהתעשר. את ההוא שכולם בבית הספר קראו לו ערס ואיך שהוא הפך להיות מנכ"ל חברת יבוא מצליחה.
אתה באמת חושב שהם מתכננים אסטרטגיות? שהם יושבים ומנתחים כל תרחיש? שהם קוראים כל ספר שיצא על הנושא? שהכול מתוכנן אצלם בקווי רצף ובשלבים? שהם יודעים מראש איך לענות על כל משפט שיגידו להם?
הם יכולים. כל אחד יכול לסבך את עצמו. זו לא חוכמה. העניין הוא שיש להם פיסת ידע אחת שרובנו מתעלמים ממנה. האחת שמונעת מאנשים לקום לפעול. זאת שרובנו מרימים חומות הגנה מתירוצים והצדקות רק כדי לא להתמודד איתה.
אתה מוכן? אני מהנהן לחיוב. כדי להצליח בכל דבר צריך 3 דברים בדיוק: תוצאה שאנחנו רוצים להשיג, כוונה אמתית להשיג אותה ויציאה לדרך. ואם באמצע הדרך אני ארצה לשנות? אז תשנה. ואם המטרה כבר לא תתאים לי? אז תחליף.
ואם ואם ואם. כמה קשה לקבל משהו פשוט כל כך. נכון כל כך ועם זאת, הלוואי והיה שגוי. כמה תירוצים נמצאים מאחורי כל הידע שצברנו. זה שאמור להגן עלינו מטעויות, נפילות וכישלונות. זה אם רק נלמד אותו הכל יהיה בסדר.
בדיוק התחלתי לעבוד אז במכירות. רק אז התחלתי להבין. בהדרגה. שיעור בכל פעם. ועד היום אני לא בטוח שאני מבין את זה עד הסוף. עדיין משתדל ליישם את זה. בלי להבין בצורה מלאה. לפעמים יש דברים שפשוט צריך להאמין בהם ולעשות.