זה לא הולך לעבוד להם. הוא הרים את כוס הוויסקי ולגם ממנה פעם נוספת. ואני בכל זאת מעודד אותם לצאת לדרך. המבט שלו, זה שתמיד הסגיר את הניסיון שלו על אף גילו הצעיר, התפזר לכיוון האופק.

לא בגלל שאני פראייר, הוא המשיך. אחרי הכל, יש לי אינטרס להרוויח כסף. ועדיין אני יודע דבר אחד. אם אגיד להם שזה יכשל, הם לא ינסו שוב. ושוב. ושוב. ואם הם לא ינסו ויכשלו, הם לא יצליחו בסוף.

ואני יודע, הוא נעץ בי את המבט, שאם לא אעודד אותם בהתחלה לא אוכל ליהנות איתם כשהם יממשו את הפוטנציאל ויעשו אקזיט. ואז אני אפסיד. אני לא טוב בלהפסיד. ולנצח אפשר רק כשמקדמים אחרים.

ואם חשבת שאני מדבר על השקעות, לא הבנת את דבריי. כך הוא אמר בכל מקרה. ולי? לא נשאר מלבד להנהן בהסכמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות